| |
יט. חיבוריו של זקננו
מבחינת תקופתו ואישיותו זקננו משתייך לאותה אצולת רבנים שהעמידה ישיבתו של החת"ם סופר. במובנים רבים הוא היה איש שייצג מאד את זמנו. גם על כתיבתו אפשר לומר כמעט שהינה כעין אריסטוקרטית. על אף שהחיבורים עתיקים הם, הם נסוכים סגנון מלכותי, טעמם כטעם מלכותה של תורה. את חיבוריו כתב בסדר מופתי כמעט ללא מחיקות. ויפה כתב עליו אחיינו הרב ר' אשר אנשיל אדלר מח"ס "מאשר-שמנה-לחמו" 86 :
"ומתוך סדורו של דודי זצ"ל נראה שכוונתו היתה להדפיס ספריו להפיצם על-פני תבל".
בחיבוריו כותב ביראה גדולה מפני הגדולים, וכך מוצאים אנו לשונות של ענווה יתירה בכתביו. בחידושיו ליורה-דעה הוא כותב: "ואנא תולעת ולא איש" (סי' קטו); "ואני אני עני בדעת תולעת ולא איש, ואינני ראוי להיות עפר תחת רגלי הקדוש הנ"ל ז"ל, באתי לדון לפניו על הקרקע, ואברר בעה"י כי כל דברי ראשונים הם אמת ויציב וכל דבריהם קיימים" (סי' יח); "ואני יתוש קטן" (סי' קיג).
א. תורת זאב
בעיצומם של ימי החורבן באירופה, בשנת ה'ת"ש, נדפסו מזקננו חידושים על סוגיות הש"ס בשם "תורת זאב" על פני 168 עמודים.
את חידושי הסוגיות כתב זקננו בתוך שני כרכי כתב-יד בני כמאה שישים עמודים כל אחד. הם נכתבו בשנים ה'תרמ"ד - ה'תרנ"ז, ולפחות את חלקם לימד בפני חבורה בקהילתו באדן.
חתנו ר' משה אליהו כהן זצ"ל הכין הספר לדפוס בבית-הדפוס המפורסם שלו בוייצן (וַץ), הונגריה 87 . בבית-דפוס זה נדפס אף הספר המפורסם מעשי-למלך של הגאון ר' ישעיהו זילברשטיין זצ"ל, רבה של קהילת וייטצען. אמנם נפטר החתן טרם שנדפס הספר, ואלמנתו, מרת צירל בת המחבר ובנה ר' קלונימוס קלמן כהן הי"ד מוינה אשר ברח עם משפחתו להונגריה לבית הוריו בוץ המשיכו במקום שהפסיק האב. קלמי הוא שניצח על המלאכה בעיצומה של שנת האבל. בספר נדפסה הקדמה ארוכה ובה מתולדות המחבר שנכתבה, כאמור לעיל, על-ידי חתנו הצעיר של זקננו וממלא מקומו ברבנות באדן, הגאון הצדיק הרב שלמה פרידמן זצ"ל. אף נדפסה בספר הסכמתו של הרב דוד יהודה זילברשטיין זצ"ל הי"ד מוייטצען, בן בעל ה"מעשי-למלך" הנ"ל. במהדורה שניה נדפסה גם הסכמתו של הגאון הרב שמואל עהרענפעלד זצ"ל ממאטערסדארף-ברוקלין, שכתב על זקננו: "בדרשותיו הלהיב לב השומעים לתורה וליראת שמים זכה וזיכה את הרבים במוסריו היוצאים מלב טהור, ובפרט השפיעו הרבה בענין חינוך בנים ברוח ישראל סבא. כזה יראו איך פרי-צדיק עץ-חיים ה"ה בניו ז"ל, כולם מופלגים בתורה ויראת שמים לוחמי מלחמת ה' בכל מקומות מושבותם הרימו קרן התורה והיראה".
ממכתבו (מתורגם מגרמנית שנכתבה באותיות עבריות) של הנכד ר' קלונימוס קלמן כהן הי"ד אל דודו הרב שלמה פרדימן זצ"ל שהיה באותה העת (טבת ה'ת"ש) פליט בשוויצריה, מתברר שהיתה כוונה להשיג הסכמותיהם של הרב יוסף צבי דושינסקי והרב עקיבא סופר בעל ה"דעת סופר" שהיו באותה שעה כבר בארץ, דבר שלא יצא אל הפועל:
"חושבני כי צריכים אנו לפרסם לעולם גדולת הצדיק הקדוש שלנו, גאון ופאר הדור וכו'. אשאלך דודי היקר, האם לא יהיה חוסר כבוד כלפי חיבור 'תורת-זאב' לשלוח כמה העתקים לרבנים חשובים, במיוחד לאלה אשר הכירו את המחבר על-מנת לקבל מהם הסכמות? ביניהם רב אב"ד דק"ק פרעסבורג נ"י, והרב ראשי בארץ-ישראל דושינסקיר בעיר ירושלים יע"א? גם מהרב אב"ד דק"ק ווייטצען. ...שלח לי בבקשה כתובות, כדי שאוכל לסדר את זה, של הרב מפרעסבורג, אשר כעת נמצא בארץ ושל הרב דושינסקיר שבירושלים 88 , ... הרב מפרעסבורג [בעל ה"דעת סופר"] אולי יכול גם לכתוב על מנהגיו [של הסבא הרב בנימין זאב כהן זצ"ל], בתקופת לימודיו בנעוריו [של בעל ה"דעת סופר"], בבית של אבי זקני זצ"ל [הסבא הנ"ל]. אינני רוצה לעשות דבר לבדי, כי חוששני לפגוע בכבודו ח"ו. אסיים באיחולים שזכות ה'תורת-זאב' תהיה עבורנו כולנו למגן ומציל, ויזכנו לבשורות טובות במהרה אמן".
בשואה האיומה נכחדו כמעט כל עותקי המהדורה של "תורת זאב". נודע לנו רק על שלושה-ארבעה עותקים ששרדו את השואה. כעבור בדיוק שלושים שנה הדפיס מחדש נכדו של זקננו, הרב יעקב צבי כהן זצ"ל את "תורת זאב", וקראם "בז"ך-לבונה – תורת זאב".
בהיותי בר-מצוה לקחני אבי שיח' אל בן-דודו של אביו – הרב יעקב צבי כהן זצ"ל שכבר היה זקן מופלג בחכמה ובמנין. היה מרביץ תורה עשרות שנים בקרית-שמואל, חיפה. לאחר שדיבר עמי וברכני מסר בידי מנחה את הספר על סוגיות הש"ס. דמותו של ש"ב הריצ"כ זצ"ל הרשימה אותי מאד. לא נעלמו מארשת פניו ימי לימודיו בישיבה בגלאנטה אצל רבו הגאון הרב יוסף צבי דושינסקי זצ"ל, וכן לא התגדלותו וחינוכו אצל סבו האהוב, הלא הוא זקננו הבז"ך. מאז נקשרתי בעבותות למורשת זקננו הבז"ך-לבונה. שנים ספורות אחר-כך שאלתי את ש"ב הנ"ל מדוע לא ידפיס מחדש את הפירוש לתורה שאזל מן השוק וכן את חידושי יו"ד שבכת"י, והשיב לי כי גם מה שהדפיס היה מאיסוף פרוטה לפרוטה מהונו האישי ומכספי בני משפחה שתרמו להוצאת כתבי זקנם הגאון המנוח. עוד הוסיף, שהוא מקווה שביום מן הימים יימצא אחד מנכדי המחבר זצ"ל שיהין לעסוק בעריכת הכתבים ובהוצאתם לאור. הרב יעקב צבי כהן זצ"ל נפטר ביום ה' בכסלו ה'תשמ"ט זקן ושבע ימים והוא בן 95 שנים. דמותו של תלמיד-חכם מיוחד זה של ארץ-ישראל שנהנה מיגיע כפיו וכל ימיו הרביץ תורה לא תמוש מזיכרוני.
יש לציין שבשנת ה'תרנ"ד נדפסו חידושים מזקננו על סוגית איסור קציצת אילנות במכ"ע תל-תלפיות שיצא לאור בוייצן, השייכים גם לחידושי זקננו על סוגיות הש"ס 89 .
ב. דברי-זאב
נשתמרו מבית-דפוס זה גם גיליונות הגהה לפירושו של זקננו על התורה, מה שמעיד על הכוונה להמשיך ולהדפיס מכתבי זקננו. ממכתבו הנ"ל של ר' קלונימוס קלמן כהן הי"ד אל דודו הרב שלמה פרדימן זצ"ל אף נשמע יותר מכן:
"במכתבך אתה מבקש הספר [עם הפירוש ל]בראשית, על-מנת לערוך בו תיקונים. זה אפשרי רק במסגרת 'לוח הטעויות' שנוסיף בדפוס. מצאתי הרבה טעויות [דפוס]. אינני יכול לתאר לעצמי איך ניתן לתקן את זה. בכל זאת אני עושה את ההגהה ואתה תשלח לי עותק אחד מתוקן. אני שולח לך שני העתקים".
אם כן, הפירוש לספר בראשית היה כבר מוכן לדפוס, ובשלב כה מתקדם, עד שהיה מאוחר מלתקן טעויות בגוף הספר.
ביאוריו של זקננו בדרך דרוש ומוסרים על ספר בראשית ושמות, נכתבו בבאדן בין השנים ה'תרנ"ז - ה'תרס"ו לערך, בשלושה כרכי כתב-יד, שנים עבים ואחד דק.
זקננו נהג לכתוב בכל שבוע על כמה פסוקים לפי פרשת השבוע עד שבת ויחי ובשנה לאחר מכן המשיך במקום שפסק בשנה שעברה. רק בשנה אחת הרחיק גם עד סוף ספר שמות ואף כתב מעט על פרשת ויקרא. נכדו הרב יעקב צבי כהן זצ"ל בירר מקחו של צדיק והדפיס לראשונה בשנת ה'תשכ"ח את פירושי זקננו לתורה וקראם בשם "בז"ך-לבונה". מכיון שדברי זקננו בפירושו על התורה ארוכים קיצר את הדברים, גם בשל הרצון לעמוד במסגרת התקציבית המזערית שעמדה לרשותו לצורך הדפסת הספר. בראש הספר כת"י ישנה כותרת גדולה "דברי זאב".
בספר זה חוזר זקננו כמה פעמים על כך שדבריו תלויים באשר מקבל בהשראה: "ואומר אני כאשר יורוני מן השמים"; "וכן אלך אני לדרכי לבאר את הכתובים כאשר יורני מן השמים".
ג. תורה מכהן
קונטרס קטן שכתב זקננו בדיוסעג בהיותו אברך צעיר בן כ"ו שנים. שם נמצאים דברי הלכה, פירושים למשניות בסדר קדשים ועוד. הדברים הקשורים לטושו"ע יו"ד אשר נמצאים בפנקס זה הכללנו בספר זה. ציינו זאת בהערה: "מתוך קובץ כת"י משנת ה'תרכ"א). ונקרא שמו "תורה מכהן".
ד. וימצא באמתחת בנימין
ידידנו הרב שמעון י. דייטש נ"י נו"נ לגאון הרב שמעון דייטש זצ"ל (מכותבו של זקננו במכתב הנזכר רבות לעיל ומובא להלן בשלמותו) סיפר לסופר הידוע ומנציח תורת חכמי הונגריה הרב משה אלכסנדר זושא קינסטליכער שליט"א מבני-ברק אודות כתבי-היד של זקננו ושהוא היה גיסו של הרב דוד בישיץ מסרדהאל. לשמע זאת הזכיר הרב קינסטליכר כי ראה פעם כתב-יד הונגרי בספריית האדמו"ר מסטולין-קרלין ובו מזכיר המחבר את גיסו הרב דוד בישיץ. ברשותם הנדיבה של אוצרי אוסף האדמו"ר מסטולין-קרלין, ובראשם הרב שמעון שוורץ נ"י, צילמנו את כתב-היד, והנה להפתעתנו הנעימה מיד נתברר לנו כי זהו כרך עבה במיוחד מזקננו שכתב בסביבות שנת ה'תרל"ד בהיותו בדיוסעג. בכרך זה הגהות לרוב על טור ושו"ע אורח-חיים; חידושים רבים על מסכת מנחות, עוד כמה חידושי סוגיות ודברי אגדה. על שם המאורע קראנו שם החיבור "וימצא באמתחת בנימין". גם מחיבור זה הבאנו בספר זה שלפנינו את אשר נוגע לעניניו. במקום זה ציינו: "מתוך כת"י משנת ה'תרל"ד".
ה. בנימין זאב יטרף
ספר זה שלפנינו הכולל חידושי זקננו על הלכות איסור והיתר שבטור ובשולחן-ערוך יורה-דעה יוצא לאור לראשונה מכתי"ק. כתב-ידו של זקננו ממלא קונטרס עבה המתחיל מסי' פא-קיא ואחר-כך שב לסי' א-כ.
כל חידושיו של זקננו שבחיבור זה עוסקים במה שנקרא בעולם התורה הלכות "איסור והיתר". המעט שנוסף כאן בדיני נדה ומקוואות הוא מדברי זקננו בפנקסים אחרים. ממילא, עיקרו של ספר עוסק במה שהתירה או אסרה תורתנו הקדושה על פיפיות צאצאי עמך ישראל באכילה 90 .
ו. חכם בחכמתו
הערות על ספר "חכמת אדם" שנעתקו על ידי נכדו הרב יעקב צבי כהן מהכרך של זקננו בו כתב הערות רבות. אותם אנו מדפיסים כאן יחד עם חידושי יו"ד.
ז. אגרות
כשמונים אגרות של זקננו נשתמרו, רובן המכריע כתב לבניו בהיותם כבר בגרמניה ועד שלהי ימיו. בזכות אגרות אלו נודעו לנו פרטים רבים על אורח חייו של זקננו, צאצאיו, ומשפחת רעייתו.
כמו כן נמצאים בכתבי זקננו דפים בודדים על עניינים שונים
עשרות בודדים של דפים אשר על גביהם תחינותיו של זקננו אשר כתב בכל שנה לקראת הימים הנוראים (כמוזכר לעיל); צוואתו של זקננו משנת ה'תרמ"ה אשר כתב במלאות לו חמישים שנה בהיותו כבר בבאדן. ונקרא שם כל זה "ובנימין בכה".
נמצא גם הדרן על מסכת שבת; ביאור על הפיוט חד גדיא; דרוש ליום-הכיפורים; ביאור מפורט לפיוט "חד גדיא"; ביאור לסימני ליל הסדר; ביאור על חקירת חז"ל אי תלמוד או מעשה גדול; דרושים לברית מילה והספדים.
 לחזרה למעלה
 הקודם הבא
|
|
