| |
ו. נישואיו
יפה העיר נכדו של זקננו הבז"ך – הרב יעקב צבי כהן זצ"ל אשר עוד זכה לשמשו - בכתיבתו תולדות הבז"ך:
"בלכתו מארץ מולדתו בוהמיה כבחור צעיר לארץ הונגריה, קבע את גורל צאצאיו מבחינה יהודית. כידוע לא נשארו בבוהמיה הרבה לומדי תורה. פראג שהיתה עוד מרכז לתורה בימי ר' יחזקאל לנדוי ז"ל (ה"נודע-ביהודה"), ירדה מחשיבותה בדורו של חת"ם-סופר וכתב-סופר, אשר יצרו מרכז לתורה בעיר פרשבורג והשפעתם התפשטה על כל ארץ הונגריה.
כשהוא עזב את ארץ מולדתו, נמשכו אחריו כל אחיו, וכולם בגיל צעיר, כדי ללמוד תורה בישיבות שנוהלו על-ידי תלמידי חת"ם-סופר. אף אחד מהם לא חזר לבוהמיה אלא התיישבו בהונגריה".
אגב עליית קרנה של פרשבורג צריך לומר כאן שכיובל לפני הולדתו של החת"ם-סופר הוגדל מספר יהודי הונגריה וסביבתה על-ידי הגירת יהודי מורביה ופולין אשר לא רצו להיות נתונים תחת חוק המשפחה עליו סופר לעיל. היהודים הביאו עמם את מסורת לימוד התלמוד והפכו את הערים אייזנשטדט ופרשבורג למעוזי למדנות.
הגאון ר' מאיר שפירא מלובלין, דוקא הוא "התייר הפולני" אשר ביקש לעשות נפשות לישיבה שביקש להקים בפולין, השווה בין שתי הבירות פראג ופרשבורג. באחת מלך החת"ם-סופר זה לא מכבר. ובשניה מלכו מאן מלכי רבנן כנודע-ביהודה, המהר"ל מפראג, ה"תוספות-יום-טוב", ה"כלי-יקר", השל"ה ועוד. בפרשבורג, אומר ר' מאיר שפירא, רואים את תלמידי תלמידי ה"חת"ם-סופר" לומדים את תורתו. ואילו בפראג חיים יהודיים אפשר למצוא רק בבית החיים על גבי המצבות. מאמרו זה של הגאון הלובלינאי נדפס במקומות רבים, ובאחרונה בספר "זכרונות ומסורות על ה'חת"ם-סופר'", בני-ברק ה'תשנ"ו. אכן קשה לדמיין את גורלנו אנו צאצאיו לולא היה עוקר זקננו להונגריה.
על אופן הגעתו לישיבה בסרדהאל ישנה מסורת בעל-פה במשפחה. רק את חלקו העלה הבז"ך בעצמו על הכתב באגרת שכתב אל בנו ר' שמחה. ומעשה שהיה כך היה, כפי שמספר זקננו הבז"ך:
"כאשר למדתי בישיבת אמ"ו הגאון ז"ל בק"ק יארמאט 43 בא לו מכתב מאמ"ו הגאון ז"ל דק"ק סערדאהעל שישלח לו בחור מופלג שישא בתו, ושלחני אמ"ו הגז"ל מיארמאט ונתן לי מכתב לאמ"ו הגז"ל לסערדאהעל, וכאשר 44 באתי עם המכתב הנ"ל לאמ"ו לסערדאהעל, שאל ממני אם אדע דברי המכתב". אך משהו השתבש והמחשבה הראשונית לא יצאה אל הפועל. "עד אשר הקרה ד' לפני בת תלמיד-חכם, זו אמך תי', ואז אמ"ו הפציר בי שאשדך אותה, למען אהיה לכל הפחות אחד מבעלי-בתים שלו 45 ".
המכתב האישי שהוזכר לעיל אל הרב שמעון דייטש נכתב באותה תקופה בכ"ו בסיון. זמן זה היה בתווך בין כשלון השידוך עם בית המהר"י אסאד ובין ההצעה לישא את בת ר' משה בישיץ מסרדהאל. ואמנם העיר לי הרב נתן בן הרב אברהם דוב בן הרב שמחה כהן בן זקננו המחבר, שמכתב זה, שמקורו שמור בידינו בתוך המעטפה המקורית, כנראה לא נשלח. אמנם מלבד ערכו ההיסטורי הגדול, בו הוא מתאר את געגועיו הגדולים לצאת מחו"ל להתאבק בעפר ארעא-קדישא, רואים גם שבגיל צעיר כבר היה מתאבל על ירושלים בתיקון חצות בכל לילה בדמעות שליש ומחדש תורה בלומדו בלילות. גם כישרונו והבעתו העשירים מאד מעוררים התפעלות. יתכן ותחושת המבוכה הביאה את זקננו בעת הזאת לבקש לו את אשר שקק תמיד לעלות לארץ-ישראל, וההתמסדות בישיבה וההצלחה בלימודים שם, ההתקרבות לרבו הגדול על אף התקרית המצערת, ולבסוף השידוך המוצע על-ידי רבו, בסופו של דבר הביאו לגניזת המכתב.
מה אמך לביאה (יחזקאל יט, ב)
כאמור, נשא בת תלמיד-חכם מסרדהאל אשר שידך לו רבו המהר"י אסאד: מרת שרה לביאה בת זקננו ר' משה בישיץ, נפטר בי"ג בטבת ה'תר"י. ידוע לנו רק שנולד בהודוס (Hodos = Vydrany) הסמוכה מאד לסרדהאל בשנת ה'תקנ"ו, שהיה סוחר וכן אשר נכתב על ציונו בבית-העלמין בסרדהאל (אקרוסטיכון זצלה"ה - זכר צדיק לברכה לחיי העולם-הבא). את המילים שנמחקו סימנו כך: [?]:
זה משה האיש לא ידענו מה היה לו
צדקתו עומדת לעד חבלים בנעימים נפלו לו
למד [? ? ?] חלקו בכל עמלו
לא [?] און ועצרה [?] שנה וקרא
היראה היתה אוצרו ואסמו מצות דבר ה'
היתה מלתו שלימה אף חכמתו עמדה לו
ה"ה התורני והירא וחרד לדבר ד' מאור
חכם ושלם כשתר"ר משה במוהר"ר
דוד בישיטץ זצ"ל וימת משה בשלש
עשרה טבת ביום הששי לפ"ק
לפרט יתר שנותינו תנצבה".
נישואי זקננו עם סבתנו מרת שרה לביאה לבית בישיץ התקיימו בסרדהאל ביום א' בשבוע, ג' בסיון ה'תרי"ח 46 . שם הסבתא בפי כל היה לביאה, וחתמה "לוויאה". אולם את שמה היו מבטאים: "לִבְיָה". שמה הגרמני היה לוֹטִי והוא קיצור של שרלוטה, וברשומות אף רֶעזי. בן כ"ג שנים היה ורעייתו כבת י"ט, אשר יתומה היתה מאביה טרם היותה בת-מצוה. על אמה כמעט שלא ידוע לנו דבר. שמה - רחל בלימילע. נולדה בשנת ה'תקס"ח בפלבר (Felb?r) היא הנקראת בסלובקית הורני-בר (Horn? Bar) ממערב לסרדהאל סמוך לגדת נהר הדנובה. נפ' ה'תרמ"ז 47 . ברשומות נקראת Apollonia וכן בטי. בספר "בית העלמין של קהילת דונאסרדאהלי" נפקד שמה. יש להניח שציונה התקלקל וכבר אינו ניכר.
שלושה אחים היו לה למרת שרה לביאה, אך רק שמות שניים מהם ידועים לנו: ר' דוד בישיץ ור' לוי בישיץ. שניהם גרו בסרדהאל. ר' לוי בישיץ היה חתנו של הרב אהרון אלעזר פשקוס (פאשקוז) אב"ד גלנטה. ר' דוד נשא בזיווג שני את נכדת המהר"ם שיק. כן ידוע לנו על ארבע אחיות.
 לחזרה למעלה
 הקודם הבא
|
|
