| |
ה. בעולם הישיבות
כותב זקננו הבז"ך באגרת הנ"ל לרב שמעון דייטש:
"רוידניטץ היא עיר מולדתי, ובה שנים עשר שנה גדלתי. בזכרי ימי עלומי נכלמתי. העיר הנ"ל אשר מקדם כידוע, היתה עיר ואם בישראל, זוללה כבודה בעוונותינו הרבים ונהפכה ביד מגואל, חנם לקוחה לצמיתות ואין גואל, שם ימי עלומי כלו בהבל."
כאמור, מסיבה זו, שלא היו מוסדות תורה בעיירה וכן מחמת עוני בית ההורים, רק בגיל 12, בזכות איש צדיק ונדיב, נשלח ללמוד תורה בישיבות הונגריה.
לאור התקופה בה חי זקננו, שאלת מציאת המקום המתאים ליהודי לגור בו בכלל לצד קושי העקירה מבית אבא בפרט אינם נותנים לו מנוח. הוא מודע לקושי לצאת מבית אבא, ואת דברי אברהם אבינו על אלקיו אשר "לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי" הוא מפרש בכתביו שהאנשים באור כשדים טובים היו אחד לשני, אנשי מוסר וחסד היו רק שעבדו עבודה-זרה, ועל-כן רק ד' בציוויו אלי הוציא אותי, שכן בהחלטה אנושית עצמית איש אינו רוצה לעזוב סביבה חמה.
כמו זקננו, כן היה גורל האח הצעיר יותר, אברהם דוב, אשר רק בגיל 17 נשלח לישיבות, כמסופר באגרת הנ"ל:
"כי אחי הנ"ל [אברהם דוב כהן] כאשר התחיל רוח ד' לפעמו בראשונה, היה אז [בשנת ה'תרט"ו בן] שבע עשרה שנה, למד עד עת כזאת בפראג בבית-מדרשיהם של כומרים 33 ; ומכל תורת משה ודת יהודי לא ידע, כי רק שביום-כיפור צריכין להתענות".
במכתבו לרב שמעון דייטש מזכיר זקננו הבז"ך שלמד אצל הרב ר' רפאל שולהוף מחכמי העיר פראג 34 . הרב רפאל זה היה גם רבם של האחים הגאונים הרב אהרון דוד דייטש בעל ה"גורן דוד" ואחיו הרב שמעון הנ"ל אשר אף מזכירו פעם אחת בספרו "אמרי-שפר" על מסכת ברכות, וכותב עליו: 'אלוף נעורי!' 35 . נראה שלמד אצלו בפראג בצעירותו, ושהיה רבם של צעירי הצאן בפראג. על-כן מסתבר שהיו אלו השנים ה'תר"ז-ח שלמד אצלו הבז"ך בפראג.
כשנה לאחר בר-המצוה, כבר היה לבן תורה הראוי לבוא בשערי ישיבה גדולה. המקום היחיד בו אפשר היה ללמוד היה בישיבות הונגריה בהן יד ההשכלה לא הגיעה. ואכן בהיותו בן 14-15, בשנים ה'תר"ט-י, למד אצל הגאון הרב אברהם שמואל בנימין סופר זצ"ל בעל ה"כתב-סופר" בישיבה הגדולה, "הישיבה הרמה", בפרשבורג היא ברטיסלאבה בירת סלובקיה. ה"כתב-סופר" מזה תשע שנים היה לממלא מקום אביו הגדול ראש וראשון לרבני הונגריה מרן החת"ם-סופר, מאז נפטר. בבוא תלמידו החדש לישיבה היה ה"כתב-סופר" רק בן 33 שנים. הכתב-סופר אשר הוסמך על-ידי אביו למלא את מקומו בהנהגת הקהילה ובראשות הישיבה הרבה את ספסלי הישיבה.
שינויים מרחיקי לכת עברה יהדות אירופה בכלל והונגריה בפרט בימי נערותו של זקננו, הלא המה ימי הדור שאחרי החת"ם-סופר. כשנתיים לאחר שנולד זקננו הבז"ך, התמנה פרידננד הראשון לקיסר הממלכה החדשה שקמה: אוסטרו-הונגריה, על שטחה של הממלכה האוסטרית בת 63 השנים אשר כללה את שטחי מורביה, בוהמיה, הונגריה, גליציה ועוד, וכמובן אוסטריה. אלא ששנתיים אלו בפרט, בהן למד הבז"ך בפרשבורג היו שנות מתיחות, שכן המהפכה הכלל-אירופאית (הנודעת כמבשרת "אביב העמים") שדחקה למודרניזציה וחופש, התרחשה בדיוק אז. בשנים ה'תר"ח-ה'תר"ט, כאמור עת למד הבז"ך בישיבה הרמה בפרשבורג אצל רבו בעל הכתב-סופר, פרצו קרבות רחוב של אזרחים ברחבי אירופה אשר ביקשו חירות משלטון הממלכה האוסטרית, אך דוכאו באכזריות וברצח אזרחים רבים. לבסוף, בז' בכסלו ה'תר"ט, נאלץ הקיסר לפנות את כיסאו לבן-אחיו הקיסר פרנץ יוסף שעתיד להיות הקיסר למשך 68 שנה עד לעיצומה של מלחמת העולם הראשונה.
היהודים התקשו להתאים את עצמם למודרניזציה כי היא נשאה בחובה השפעות רבות שסתרו את דרכה של תורה. את ליקוי המאורות הרוחני שפקד את אירופה היהודית מתאר באותה עת מלכה של תורה הנצי"ב מוולוז'ין היושב דוקא בליטא:
"שזה האור של שיווי זכויות החשיך עיני אחינו בארצות המערב והסיר צורת היהדות, זולת יחידי סגולה" (באגרת לר' חיים יוסף יפה זצ"ל, בתוך קובץ "אורייתא" 36 ).
ארבע מאות עד חמש מאות בחורים למדו בישיבה הרמה בפרשבורג בצפיפות. בוגרי הישיבה סיפרו על ההתמדה שאפיינה את תלמידי הכתב-סופר אשר היתה לשם דבר. דבריהם הובאו בספרי תולדות של הכתב-סופר. תלמיד אחד כתב: "לא היה אפילו אחד שלא היה מתמיד כאשר ראו התלמידים" (הרב משה יוסף הופמן). אחר כותב: "שהיה ישיבה הרמה בלי שום סיג ופסולת" (ר' דוד בריל). "הוא הקדיש את ד' ימי השבוע הראשונים לישיבתו ואת ימים ה'-ו' הקדיש לכתיבת תשובות בהן הוא חוזר פעמים רבות על מטבע-לשונו: "אני שאול לתלמידים". בכל יום ה' עמדו התלמידים למבחן לפני רבם וכן לבחינה חצי שנתית.
היה דורש ברבים שיעור בכל יום לכמה מאות תלמידים בבית הגדול הנקרא בפי כל "שיעור שטובען" –
"לערך שתי שעות וחצי קודם הצהריים בלי שום הפסק"
(תלמידו ר' ישראל גרוס ממישקולץ, מכת"י, מובא ב"תולדות כתב-סופר, ברוקלין ה'תשנ"ט [נדפס גם בסוף שו"ת כתב-סופר], עמ' יד).
כששאל הנדיב שמעון וולף רוטשילד שהיה מתומכי הישיבה ומחזיקיה, מנין ישיג הכתב-סופר משרות רבנות לכל תלמידיו, ענה לו הכתב-סופר שרק שניים-שלושה יהיו רבנים ואת האחרים הוא מחנך שלכל הפחות יהיו בעלי-בתים היודעים שהם צריכים לקבל עליהם מרותם של רבנים כאלה (תולדות כתב-סופר עמ' טז). אמנם באמת זכה הכתב-סופר, שידוע היה ביותר ובעיקר כמרביץ התורה הגדול של חכמי הונגריה, לראות למעלה מארבעים תלמידים מכהנים ברבנות קהילות הונגריה וסלובקיה, 15% מרבני ארצות אלו. כמאה נוספים נתמנו רבנים לאחר פטירתו. גם זקננו הבז"ך נתמנה לרבו של הכפר דִיוֹסֶעג שש שנים אחר פטירת רבו. לאחר פטירת הכתב-סופר, מתוך 300 קהילות הונגריה וסביבתה, היה כל רב שני תלמידו. מתלמידיו גם עלו כמה ארצה, ביניהם: הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב משה נחום וואלנשטיין, הרב עקיבא יוסף שלזינגר ועוד. כן רבו ראשי-ישיבות גדולות בהונגריה שהיו מתלמידיו: במטרסדורף, בבוניהאד, באונסדורף, חוסט ועוד. עשרות ספרים חיברו.
את תחילת כל "זמן" הקדיש ללימוד הלכה ותוספות בפיקוח-עין על התלמידים. הנהגת הכתב-סופר היתה בהתבוננות ובמתינות אך בנחישות. תוכחותיו בנחת ובושה היו. כל מעיינו ומטרת הכתב-סופר בחינוכו היתה לגדל תלמידי-חכמים בעלי הערכה לתורה שתדריכם בחיי היום-יום, כמו שאמר לברון רוטשילד.
בישיבה אסר ללמוד חכמות חיצוניות כתגובה לפריחת ההשכלה והחשש לחדירתה אף לחדרי תלמידים. בישיבות שבמורביה וברחבי רוסיה למשל, בחלקן שינו תלמידים רבים מסדר לימודם העיקרי בתלמוד. אסור היה אפילו לבוא במגע עם מכתבי-עת וירחונים של המשכילים.
בישיבה הרמה פגש זקננו הבז"ך –
"חברים צדיקים וחסידים מתמידים וחריפים, ד' מאות בחורים... עומדים צפופים בבית-המדרש הישן על מקום קטן"
(הרב משה יוסף הופמן, הקדמה לספרו "מי-באר-מים-חיים").
ימי גידולו בתורה שקועים הם במשנת בית-מדרשו של ה"חת"ם-סופר" וכבן ישיבת פרשבורג ראה עצמו כל ימיו. בחידושיו לסוגיית "קטן אוכל נבילות" (יבמות קיג:) הוא כותב:
"שו"ת חת"ם-סופר אורח-חיים סי' פג - ראיתי שם דברים שאינם נהירים לעניות דעתי וידעתי כי בער אנוכי מאיש אבל תורה היא וללמוד אני צריך. לכן אמרתי אשב על הקרקע ואדון לפניו כתלמיד לפני רבו, כי גם תלמיד בנו הרב הגאון אני".
טביעות האצבעות של שנות הלימוד בישיבה בפרשבורג ניכרות היטב גם בנושאים בהם דן זקננו בחידושיו. בישיבה הרמה לימד הכתב-סופר את מסכת חולין פעמים רבות, ובתקופה מסויימת (בשנים ה'תר"ג-התר"ח, ערב הגעת זקננו לישיבה) אף לימדה חמש שנים ברציפות ותמצית החידושים שהעלה הכתב-סופר בשנים אלו הודפסו בכרך חידושים שלם שלו על המסכת. זקננו העמיק חקר במסכת זו וניכר שגם חידושיו לטוש"ע יורה-דעה, הספר שלפנינו, נובעים מעיון וחריש עמוק זה של זקננו במסכת זו. זאת ועוד, מלבד השיעורים שמסר הכתב-סופר לפני הצהריים, היה לומד עם תלמידיו כל יום לעת ערב טור שו"ע יו"ד כדי להרגילם בענייני הוראה (כתב סופרים, "אהל לאה", הקדמת המו"ל הרב שלמה סופר לספרו של אביו כתב סופר על התורה, פרשבורג ה'תרמ"ג, עמ' נו). שם ובישיבות הנוספות בהן למד זקננו הבז"ך, רכש את התמימות והשקדנות שאפיינו את חכמי הונגריה ונכרות בכתביו.
הנושאים בהם עוסק זקננו בכתביו דומים מאד לנושאים שנלמדו בישיבות הונגריה, כשבולטת כאמור מסכת חולין. אך גם סגנונו של זקננו הבז"ך דומה מאד לבני תקופתו בכלל ולרבותיו בפרט. גם בדרכי דרוש סגנונו ארוך ומליצי כדרשות החת"ם-סופר והכתב-סופר בדרשותיהם.
באותן שנתיים ממש בהן למד זקננו בפרשבורג הקימה העירייה בית-ספר תיכון ריאלי בו למדו בני כל הדתות, ביניהם כמובן יהודים. הרב דמתא וראש הישיבה, הכתב-סופר נדרש לבוא ולברך את התלמידים היהודים. הכתב-סופר אשר נאלץ להגיע מתוקף תפקידו הרשמי, ניצל את ההזדמנות להכין את הנערים האומללים לקראת הבאות בכך שדיבר לפניהם דברי נגידים ונתן בידם כלים, כמה שאפשר, להתמודד עם הגזירה הנוראה שבאה עליהם.
כמנהג הימים ההם נדד זקננו מישיבה זו לישיבה אחרת. בשנים התרי"א-ה'תרי"ב בהיותו בן 16-17 למד בישיבה שבכפר יעמערינג (Gy?m?re = ג'ומורה) שבצפון מערב הונגריה בין ראב (ג'ור, Gyor) לפאפא, אצל הגאון ר' חיים ב"ר מרדכי אפרים פישל סופר 37 מתלמידי החת"ם-סופר, הכתב-סופר ובעל ה"אמרי-אש". באותה שנה, שנת ה'תרי"א, התמנה ר' חיים סופר לאב"ד יעמרינג 38 , וכך בשתי השנים הראשונות לשבתו ביעמרינג למד אצלו הבז"ך. זקננו הגיע עמו מפרשבורג בתוך חבורה של 20 בחורים. ראש הישיבה למד עימם בהתמדה גדולה. כל השנים התגעגע הגאון ר' חיים סופר לימי הישיבה הללו ואמר:
"למדתי במנוחת הנפש בלי הפסק תורה לשמה... עם בחורים מופלגים"
(ר' יוסף צבי סופר, "תולדות-סופרים", לונדון תשכ"ג, עמ' קיח 39 ).
בשנים ה'תרי"ג-ה'תרט"ז למד ביארמאטה אצל הגאון הרב אהרון דוד דייטש בעל ה"גורן דוד" 40 . אליו הצטרף אחיו הצעיר ממנו אברהם דוב כהן (נולד שבט ה'תקצ"ח) והוא למד עמו שם בשלוש שנות שהותם.
בשנה שנתפרשה כנראה על פני שלהי ה'תרט"ז ורובה של שנת ה'תרי"ז למד זקננו [גם] בפאפא אצל הגאון האב"ד שם ר' שמואל זומר 41 . ר' אברהם דוב הלך ללמוד אצל הגאון הצדיק בעל ה"אור-שרגא" ר' שרגא פייש פישמן מדינדיש (Gy?ngy?s) מצפון מזרח לבודפסט שהיה אב"ד שם (לימים "המגיד מפרשבורג" 42 ).
משנת ה'תרי"ז למד זקננו בסרדהאל אצל רבנו יהודה אסאד (נולד ה'תקס"ד). הישיבה שאפשר שחגגה באותה עת את שנתה החמישים בקירוב השפיעה רבות על המקום כולו וכך קהילת דונאסרדהעלי הסמוכה לפרשבורג נחשבה לאחד ממרכזי התורה החשובים בסלובקיה. מזה כחמש שנים שנתמנה הדיין המקומי הוותיק הגאון רבנו יהודה אסאד לראש הישיבה ושמו הלך לפניו כענק בתורה וביראה. היה ידוע בענוותנותו ובצדקתו. בהונגריה נולד ובישיבות צ'כסלובקיה למד ובגיל 22 כבר היה לדיין בסרדהאל. תקיף היה מאד נגד תנועת הרפורמה. עוד על הישיבה של המהר"י אסאד בעל שו"ת "יהודה יעלה" אשר בסרדהאל (=דונסרדהעלי, דונה-סרדהלי, Dunaszerdahely = Dunajska Streda), ראה באריכות בספר "ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן" א, עמ' 70 ואילך.
 לחזרה למעלה
 הקודם הבא
|
|
