קורות חייו
נולד בשנת תרל"ו בעיר פאקש, מעת שנעשה בר מצוה הלך ללמוד לחוסט אצל הגה"ק הערוגת הבשם זי"ע ושם שאב מבאר מים חיים שבע שנים רצופות, ובלט שם יתר מחביריו ביראתו הקודמת לחכמתו, והיה דבוק במורו הנ"ל בלב ונפש באופן יוצא מן הכלל, וכמים פנים אל פנים, אף מורו לא זז מלחבבו, ואהבוהו וחבבוהו בגלל הפלגת חכמתו ויראתו, ופאר מדות הישרות והנשגבות, חכו ממתקים וכולו מחמדים.
כל השבע שנים נסע להסתופף בצל הקודש הגה"ק משינאווא זצוק"ל מר"ח אלול עד לאחר הסוכות, והיה רגיל על לשונו לספר מגודל דביקת הגה"ק משינאווא זצ"ל ומגודל התלהבותו ואש קודש בתפילתו אשר ראה במו עיניו, וזה הי' על פי פקודת רבו הערוגת הבושם זי"ע.
וכאשר הגיע לפרק האיש מקדש שידכו רבו הגאון בעל ערוגת הבשם להרה"ק רבי חיים פרידלנדר מליסקא זצוק"ל בעל "טל חיים", ונתן לו את בתו מרת זלאטא לאשה, ומצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'.
אחר חתונתו ישב בליסקא אצל חמיו זצ"ל, והוסיף שקידה על שקידתו וישב ועסק בתורת ה' תמימה, יומם ולילה לא ישבות, והתנזר עצמו מכל חיי עולם הזה, והתייגע עצמו ביגיעת התורה עד להפליא, וכך עלה ונתעלה על במתי התורה וההוראה, ולאחר פטירת חמיו זי"ע הי' משמש כדיין בליסקא ערך שתי שנים.
ויהי בשנת תרס"ו לפ"ק בחרו בו ק"ק לופעני יצ"ו להיות להם למנהיג את העדה, וכך עלה לכהן פאר במשרת הקודש, רועה נאמן היה לעדתו, וכולם אהבוהו וחיבבו למאוד, ונשא חן בעיני אלוקים ואדם.
כל ימיו עבד את ה' עבודה תמה ושלימה, תפילתו היתה בנעימות ובמתיקות ובדביקות גדול וברשפי אש, ונשמע קולו בבואו אל הקודש ברנה ותפלה, בקול נעימה והתרגשות עצומה, ושפך צקון לחשו בהשתפכות הנפש, מתוך התעוררות גדולה, עד שעשה רושם אדיר בלב כל שמעו, פיו היו מאירות ומזהירות בעת עסקו במצוה בתורה ותפילה, כל כולו היה אש להבת שלהבת, ואזר כגובור חלציו לקיים מצות בוראו בכל פרטיה ודקדוקיה, תמיד הצטער על שכינתא בגלותא, על זה היה דוה לבו.
שנים רבות ישב במנוחה השקט ושלוה על התורה ועל העבודה, עד אשר עלה הצר הצורר ושמיד כל קהילות ישראל על אדמת אירופא, והגלה ממקום למקום וממחנה למחנה, וכאשר נודע לו מגודל צרות ישראל המתחרש, הצטער עצמו למאוד ונפל למשכב לג' שבועות, והיה שבור ורצוץ ומיצר ודואג על צרות ישראל ועל חורבן עמינו, ומאז לא בא בשר בפיו עד יומו האחרון עלי אדמות.
ויהי בשנת תש"ו לפ"ק לאחר השואה נטע אהלו בק"ק גראסווארדיין יצ"ו, אשר נעשה לתל תלפיות להפליטי חרב אודים מוצלים באש, ושם נבחר בקהל קדושים בראש בית דינא.
ובשנת תשי"א כאשר גברה ידי הקאמאניסטען ברח מפני חמת המציק, ועלה לארעא דישראל, שם בילה שארית ימיו, ועסק בתורת ה' יומם ולילה, ופקע שמיה לגדול הערך וצדיק תמים.
ושם ישב בבית מדרשו של הגה"ק ר' שלומ'קע מזוועהיל זצ"ל, אשר אהבוהו וחיבבו למאוד והיה נערץ ואהוב בעיני צדיקי הדור.
ויהי בשנת תש"כ ביום ערש"ק פרשת במדבר, כאשר ראה כי מתקרב קיצו, ושבת קודש מתקרב ובא, התפלל להשי"ת שלא יצטרך לחלל שבת עבורו, וזאת היתה כל מבוקשו ביומו האחרון עלי אדמות, ותפילות צדיק עשה רושם, ובהגיע זמן מוצש"ק כבה אור המאיר ושקעה החמה, ואור ליום ג' סיון עלתה נשמתו לשמי מעל, ומנו"כ בעיה"ק ירשלים במרומי הר המנוחות.
|
